לא רק הורה 1 והורה 2 – איך אפשר להתאים את חווית המשתמש גם לקהילה הגאה?

תוכן עניינים

לכבוד חודש הגאווה (חודש יוני, למי שלא הכירו), החלטתי לכתוב על חווית משתמש לקהילה הגאה, כדי שנוכל להתאים את חווית המשתמש לחברה כולה. זה המקום לכתוב שאני יעל, אישה גאה בזוגיות עם אישה מדהימה.

למה שנדאג לחווית משתמש עבור הקהילה הגאה?

בניית אתר מונגש למי שצריכים הנגשה, הופכת את האתר למונגש הרבה יותר גם למי שלא צריכים הנגשה. באותה מידה שיפור חווית משתמש עבור הקהילה הגאה, משפרת את החוויה עבור כולם וכולן בכלל! למה בעצם? כי הקהילה הגאה היא חלק מהחברה שלנו, וברגע שנתייחס לכל מיני החרגות ושונויות, נצליח לכלול עוד קהילות שחורגות מהנורמה. כך גם נתייחס בצורה טובה יותר לנשים, להורים יחידניים ובעצם לכולם!

במה שונה הקהילה הגאה מהקהילה בכלל?

זוגיות – לפי ההטרונורמה, לזוגיות יש פורמט אחד, גבר ואישה יוצרים זוגיות. באה הקהילה הגאה ואומרת, לא בהכרח. נמצא זוגות של שני גברים, שתי נשים, זוגות ממגדרים אחרים וגם אנשים שנמשכים לכמה מגדרים (בהמשך אכתוב איפה זה יכול לבוא לידי ביטוי בממשק)

מגדר – החברה מגדירה בצורה מאוד ברורה שיש שני מגדרים. גבר ואישה. שני המגדרים האלה באים בצורה מושלמת עם המין: זכר ונקבה. גם כאן, יש ערעור הולך ומתהווה על מגדר וחוקי המגדר. כחלק מהקהילה יש לנו כל מיני קומבינציות של מגדרים. זה לא שיעור חינוך על המגדרים הקיימים, אפשר לעשות גוגל פשוט וללמוד עוד 😊

איפה באה לידי ביטוי ההתאמה של חווית המשתמש לקהילה הגאה?

הכלה מגדרית – בכתיבה לא ממוגדרת ודיפולט לא ממוגדר

עדיין יש הרגל של כתיבה בלשון זכר יחיד. 'צור קשר', 'שלח', 'קרא עוד'. התחלתי את המאמר בכך שהשיפור יהיה עבור כולם? אז חוץ מזה שעבור אנשים עם מורכבות מגדרית, לראות לשון פנייה של זכר יחיד יכולה ממש להציק או לערער. גם נשים ישמחו מאוד אם נוותר על לשון זכר יחיד.
נכתבו כבר כל כך הרבה מדריכים על כתיבה לא ממוגדרת, ובאמת הגיע הזמן לאמץ אותה כצורת הכתיבה הסטנדרטית שלנו.

לא רק בכתיבה, גם בדיפולט. תמונת משתמש ברירת מחדל – תהיה של גבר. פלייסהולדר של תמונת פרופיל – תהיה של איש. הגיע הזמן למצוא אפשרויות נוספות. איורים, אימוג'יז, ועוד צורות לא ממוגדרות.

סעיף מין או סעיף מגדר?

אני אתחיל מהסבר קטן.
מין – המין הביולוגי שלנו, זכר ונקבה (גם כאן אגב יש כל מיני קומבינציות ביולוגיות ואנשים שלא מוגדרים כזכר או נקבה - אינטרסקס).
מגדר – תחושת השייכות שלנו למגדר מסוים. לפעמים זה מרגיש מעורפל, מה הכוונה לתחושת השייכות? עבור אנשים שיש אצלם התאמה בין המגדר למין, או אין בהכרח תחושת שייכות מובהקת. אצל אנשים שאין להם התאמה, תחושת השייכות הזו בוערת.
מגדר יכול להיות גבר ואישה, א-בינארי (מי שלא מגדירים את עצמם בצורה בינארית), וכל מיני זהויות על הרצף המגדרי, לפי תחושת השייכות למגדר מסוים, נזילות מגדרית או חוסר תחושת שייכות בכלל.

בהתאם למידע הזה, חשוב להבין למה נבחר בסעיף מין או סעיף מגדר, וגם מה יהיו האפשרויות בתוכו. סעיף מין ישמש אותנו כמעט אך ורק בהקשרים רפואיים. בכל השאר, הבחירה במגדר היא הבחירה הנכונה. רק אל תשכחו לכתוב את האפשרויות הנכונות.

האם אתם באמת צריכים לדעת מה המגדר שלי?

אני רואה לפעמים שדות שאני חושבת למה בכלל הם צריכים להופיע.. אם שאלת המגדר נועדה רק כדי לבדוק באיזו לשון לפנות, אין שום סיבה שנידרש לסימון מגדר. אפשר רק לסמן לשון פנייה.
יש נשים שמגדר עבורם זה אישיו רציני, ואם אין סיבה מיוחדת לבחירה במגדר, אפשר לוותר על הסעיף הזה לגמרי.

די לתפקידים מגדריים ומגדור של כל דבר

רופאים = גברים, אחיות = נשים, צוות חינוכי = נשים, אנשי טכנולוגיה = גברים.
גיוון מגדרי הוא מבורך. גם בתפקידים "של גברים ושל נשים" וגם בכלל של מגוון רחב של נראות. נראות שקל להזדהות איתה. לכל החברה יש הכרות עם אדם על הקשת הלהט"בית, נראות להט"בית היא נראות של החברה.

איפה נדרשות התאמות מיוחדות:

אחרי שהבנו איזה התאמות חשוב לעשות, ובכלל מה הן הנקודות למחשבה על הקהילה הגאה, בואו נדבר על המקומות בהם חשוב עוד יותר להשקיע מחשבה בהתאמות האלה.

טפסים בירוקטיים – לא חובה הורה 1 והורה 2

לפני כמה שנים התחוללה סערה סביב השינוי של 'שם האב' ו'שם האם' ל'הורה 1' ו'הורה 2'.
יש עם הסעיפים האלה בעיה, כי הם לא כוללים משפחות גאות, וגם לא משפחות יחידניות.
מצד שני, גם לדרג את ההורים יכול להיות בעייתי. ולכן אפשר לכתוב פשוט 'שם ההורה'.
בטופס רישום של עיריית תל אביב יפו מופיעים שני הורים, ללא מגדר.



בעיריית מודיעין כן דירגו את ההורים, מה שטוב זה שיש אופציה לסימון הורה אחד.
הבעייתיות בטופס הזה הוא בחירת המין. הם צדקו בכותרת מול האפשרויות אבל.. למה צריך לדעת מה המין של ההורים?

 

ממשקים רפואיים

בממשקים רפואיים, בניגוד לכל ממשק אחר, יש משמעות למין. המין משפיע על תסמינים, על שאלות מהרופאים והרופאות, והכוונה דיגיטלית. לכן חשוב לשאול מה המין ולא מה המגדר.
באפליקציה של אחת מקופות החולים, שואלים מה המין (בצדק) ואז פונים בלשון הפנייה של המגדר תואם המין. כלומר, פנו לזכרים בלשון פנייה אתה, ולנקבות בלשון פניה את (לא בצדק). מצב כזה מדיר אנשים טרנסים ופוגע בהם.

 

אפליקציות דייטים

באפליקציות דייטים מופיע עניין של משיכה, ואת מי מחפשים ומחפשות. אם פעם (אני לא באמת יודעת מה היה פעם) ברגע שהפרופיל שלי היה פרופיל של אישה, הייתי רואה רק פרופילים של גברים, היום כבר יש יותר אפשרויות. יש את בחירת המגדר שלי ובחירת המגדר של מי שהייתי רוצה לחפש. חשוב באפליקציות כאלה לאפשר לראות כמה מגדרים, וגם לסמן כמה מגדרים.

לסיכום, התאמת חווית המשתמש לקהילה הגאה

כדי שחווית המשתמש תהיה מותאמת לקהילה הגאה, נרצה לשים דגש להיבטי מגדר, מין ומשיכה.

  •         בחירה בשדה הרלוונטי – מין או מגדר, ומתן אפשרויות הבחירה המתאימות (מגדר- זכר ונקבה – טעות. מדובר במין).
  •         כתיבה בשפה לא מגדרית, כמה שאפשר. זה יתרון לאוכלוסייה כולה.
  •         עדיף לשאול את לשון הפניה מאשר לשאול על מגדר.
  •         לנסות לא למגדר כל דבר ולצאת מברירת המחדל של גבר לכל פלייסהולדר.
  •         תשומת לב לזוגיות, בין אם מדובר על ילדים וילדות להורים גאים, או בסימון של בן/בת זוג.

וכמו שכתבתי בתחילת המאמר, חווית משתמש לקהילה הגאה היא חווית משתמש לחברה כולה.

חודש גאווה שמח!

מה חשבת על המאמר?

רוצה לקבל עדכון על המאמר הבא?

אני רק צריכה ממך את כתובת המייל כדי לעדכן בפעם הבאה שאפרסם מאמר :)